ההבדל בין דג שזוהם לבין דג מזהם
מאת צפריר רינת
הקמפיין להשבת אמון הציבור בדגים לאחר זיהום הים מעורר מחלוקת. התקלה שגרמה להזרמת שפכים לחופי תל אביב במשך חודש תוקנה בימים האחרונים אבל התוצאות, הסביבתיות והכלכליות של ההזרמה לא ייעלמו במהרה ובראשן- השפעת הזיהום על ענף הדיג בישראל
עד עתה לא גיבשו מומחים כל הערכה בנוגע לנזקים הסביבתיים של השפכים אבל יש הסכמה, שהזיהום הבקטריאלי ייעלם במהירות בעקבות פירוק השפכים בים ומיהול הזיהום בעומק המים. תמונת לוויין שנקלטה במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון זיהתה אמנם כתם זיהום גדול המתפשט מתל אביב צפונה
אבל זהו בעיקר סוג של זיהום שנעלם מהר יחסית. בנוגע לזיהום שנגרם מחומרים רעילים שונים המצויים בשפכים, ההערכה היא שלא מדובר בכמויות משמעותיות. אל השפד"ן (מכון טיהור השפכים של גוש דן) מגיעים דרך שגרה שפכים תעשייתיים אבל לא באותם ריכוזים המגיעים לנחל הקישון ומצטברים בקרקעית מפרץ חיפה במקרה של תל אביב אין מדובר בהזרמה של שנים רבות, כפי שקרה ועדיין קורה באזור חיפה
מורכבת יותר היא ההשפעה הכלכלית שיש לזיהום על ענף גידול הדגים לטענת מגדלי הדגים, בגלל האיסור על אכילת דגי ים שמקורם באזור חופי תל אביב, נמנעו האזרחים מאכילת דגים, שמקורם גם באזורים אחרים לחוף הים, ובבריכות דגים בעקבות זאת, טוענים המגדלים, נגרם להם נזק בסך 15 מיליון שקלים. השבוע הודיעו מגדלי הדגים על קמפיין "הדג המאושר" שמטרתו להשיב את אמון הציבור בדגים באמצעות מידע על דגים הראויים למאכל ללא חשש בריאותי. אלא שאל הקמפיין השתרבב עניין סביבתי נוסף, והוא הכללת דגי החקלאות הימית באילת בין הדגים המומלצים לציבור למאכל. לקמפיין. אחראית חברת לניאדו תקשורת, המנהלת את יחסי הציבור לחברות החקלאות הימית באילת
פעילותן של חברות אלה נתונה כיום בסימן שאלה בגלל החשש שהמזון וההפרשות של הדגים הגדלים בכלובים בים סוף מזהמים את מפרץ אילת
אחת הטענות כלפי החברות היתה שכמות הזיהום שהן יוצרות שווה. לכמות הזיהום של כל שפכי העיר אילת, שבעבר זרמו לים וכיום מועברים למכון טיהור
בנוסף, לפני כחצי שנה התפרסם בכתב עת מדעי אמריקאי מאמר של שני חוקרים במרכז לחקר חקלאות ימית באילת, שבו הוערך כי חיידק הגורם למחלות קשות בדגי בר במפרץ אילת הגיע מכלובי הדגים
עמוס טנדלר, מנהל המרכז. ציין, בעקבות המאמר שתפוצת המחלות שגורם החיידק נבדקת וייתכן שמקורות נוספים תורמים להתפשטותו
בעקבות זאת הכריזה החברה להגנת הטבע שהיא מוצאת פגם בהכללת דגי החקלאות הימית בקמפיין החדש, למרות תמיכתה בניסיון של מגדלי דגים להגן על פרנסתם. לטענת החברה, אין הבדל בין דג שזוהם במי ביוב בים התיכון לבין דג שמזהם את מפרץ אילת
חברות החקלאות הימית באילת עושות, לטענת החברה להגנת הטבע, את מה שעשתה רשת הביוב של גוש דן, אלא שבמקרה זה לא מדובר בתקלה אלא בפעילות קבועה. החברה גם הזכירה שעל פי משרד היועץ המשפטי, חברות החקלאות הימית פועלות כיום בניגוד לחוק מכיוון שלא קיבלו אישורים לפעילותן ממוסדות התכנון
בתגובה אמר אבי גנאור מחברת לניאדו תקשורת, שהקמפיין החדש נועד לסייע למגדלי הדגים מבחינה כלכלית, ואין לו שום קשר למחלוקת הסביבתית על פעילות כלובי הדגים באילת. "אין מחלוקת על כך שהדגים באילת ראויים למאכל מבחינת בריאות הציבור" הוסיף, "החברה להגנת הטבע נוהגת בקטנוניות בעניין זה. כדאי שהיא תשקיע את מאמציה במניעת זיהום הים התיכון בשפכים"
פורסם ב"הארץ" ביום 26.2.2003
רוצה יותר מידע ? קרא במאמרים השונים באתרנו זה
וכן - קרא את פרק י' (במיוחד עמ' 331-330 ) בספר מפרץ אילת מים סוף ועד סופו לחץ לפרטים על הספר שיש סבורים שהוא ההספד הטוב ביותר על מפרץ אילת
ניתן להשיגו גם אצל המחבר התקשר בדואר אלקטרוני 053-909104 או בטלפון
ינואר 2003