מומחים לאקולוגיה ימית עונים לשאלות הגולשים על האסון האקולוגי בספרד
20.11.02
ד"ר יעקב דפני, ביולוג ימי המומחה למפרץ אילת ורני
עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה, עונים לשאלות הגולשים על האסון
בספרד.
שאלה: אתמול שמעתי שחברות הביטוח שילמו פיצויים
,על האסון מיכלית הנפט באלסקה, 3 מיליארד דולר. אני תוהה למה לא להשקיעו שליש
מהכסף במחקר ובהכנה לטיפול באסון כזה. כמה רעיונות שעלו עכשיו במוחי... הקמת צוות
תגובה מהיר עם משואות ומיכלים מתנפחים, שדרוג המיכליות החד דפניות ע"י הוספת
מיכל פלסטיק בנוסף, מציאת חומר שהפוך את הנפט למוצק.
תשובה: הרעיונות שלך אכן שווים מיליארד, רק מה,
מדינות כבר משקיעות סכומים אלו בהכנה לארועים מסוג זה, פחות או יותר אמצעים שהזכרת
ובעוד כאלו שלא הזכרת. הבעייה היא כי גם סכומים אלו אינם מספיקים כדי לטפל
בקטסטרופות של עשרות מיליוני טון דלק שנשפכים במכה אחת לים. כסף מזה כניראה כבר לא
תעשה. (רני עמיר)
שאלה:
למומחים שלום, האם אסון כזה יכול לקרות גם אצלנו? ומה אפשר לעשות כדי
למנוע?
תשובה: כן. אסון בהחלט יכול לקרות גם אצלנו.
אנחנו היום ערוכים לטפל במאות עד אלפי טון ספורים בלבד מבחינת חסימה שאיבה וניקוי
חופים. (רני עמיר)
האם יכול לקרות אצלנו? באילת כן. התשובה
מובנת מאליה. אלא שכאן הסכנה גדולה פי אלף. הבקעות מכלית במפרץ אילת יכולה לחסל את
השונית, ולפגוע פגיעה בלתי הפיכה בתעשיית התיירות של שלוש מדינות. למש' לאיכות
הסביבה יש תשובה לדליפות קטנות ובינוניות, אך בפירוש לא לזיהום אולטימטיבי.
כאן אין התחמקות - תחזוקה נאותה, מכליות חדשות ותקינות, אבטחה ומניעת תובלה ימית
בלא צורך של דלקים.
המשרד לאיכות הסביבה מצויד באמצעות התחנות למניעת
זיהום ים בסדרי גודל של דליפות, אך לא בנושא של הבקעות מכליות. כדי שלא נצטרך לומר
"אמרנו לכם" צריכים מקבלי ההחלטות בנושא שינוע דלק לעשות הכל להגביר את
בטיחות ההובלה הימית - מכליות בעלות דופן כפול, תחזוקה הולמת - ומחשבה אחת קדימה.
אירוע מסוג זה במפרץ אילת הוא "בכייה לדורות". אז שלא ניתן שיעבדו
עלינו. (ד"ר
יעקב דפני)
שאלה:
איך מטפלים באירוע כזה? האם תוכלו להסביר לגולשים איך בכלל מתחילים לטפל
באירוע כזה? מה הטיפול בטווח המיידי ומה הטיפול לטווח הארוך? כמה זמן אורך כל אחד
מהטיפולים? האם תוכלו לפרט את הנזקים לאדם ולסביבה באירוע כזה?
תשובה:
רשימת הנזקים הנובעים מזיהום כגון זה היא עצומה. הדלק הגולמי הוא תערובת של
שמנים שונים, מהנדיפים בהם - בנזין ודומיו - ריחם רעיל, אך השפעתם המזיקה זמנית,
ועד לזפת המסוגלת להצטבר ולהישאר על הסלעים או בקרקע הים שנים. מעטים היצורים
המסוגלים לפרקם. בקיצור - רעילות מיידית. שמנים מצטברים ומקשים על היצורים השונים
לתפקד (כמו עופות שאינם מסוגלים לייבש את נוצותיהם), נזק לחופים, לציוד דייג
ולמפגע אסתטי כבד. שכבת הדלק היא דקה למדי, אך היא סותמת את המים לחמצן אווירני,
לאור. אפקט מצטבר רב-שנתי בצורת תמותה מיידית ומושעית של יצורים רבים, ופגיעה
בשרשרת ההזנה. מה לעשות? סוף דבר במחשבת תחילה. יש לראות אירוע זה, על כל
חומרתו, כתמרור אזהרה חמור לכל מי שהים, איכות סביבתו, בטיחות התחבורה הימית,
ובכלל איכות עולמנו בראש דאגתו. במקרה זה כמו באירועים הסביבתיים האחרים המלווים
את תחילת המילניום השלילי (לא טעות) - חשוב להטות אוזן ועין לתמרורי האזהרה. יהיה
הרבה יותר גרוע אם לא ינקטו הצעדים הנחוצים. (ד"ר יעקב דפני)
שאלה: מהו החלק היחסי של הנפט המגיע לאילת ולמה
הממשלה לא מבטלת את המסוף באילת?
תשובה: אני לא בטוח שמידע זה מוצג בפומבי, ואני
בודאי לא מוסמך לענות. אך הגיע הזמן לנסות ולשחוט את הפרות הקדושות, שבשמן הפקיעו
מהציבור שטחים ומשאבי טבע רבים. (ד"ר יעקב דפני)
שאלה: האם אין חשש שפירוק חלק מהנמלים יביא לשם
חוות דגים או בתי מלון עם טיילת ותאורה שגם הם מזיקים לעולם התת-מימי ? האם יכול
להיות שהמצאות נמל (לא נפט!) דווקא מגינה (באופן אבסורדי) על החי והצומח?
תשובה: לדאבוני אתה צודק - שטח קצא"א בשל
צפיפות נמוכה של אוניות והשמירה הטובה נגד זיהומים, מהווה שמורת טבע "לא
מוכרזת". אבל, עם ישראל מתמחה בקומבינות. אולי לא ידוע לך, את חוות הדגים
הניסיונית הראשונה הקימו בנמל הנפט, את הדולפין ריף הקימו בשטח נמל אילת. ואין כל
ערובה, שבמשך הזמן לא יוקמו מפעלים נוספים בשטחים המוקצים כיום למטרות אלה. (ד"ר יעקב דפני)
שאלה: מה יכולה להיות השפעה של אירוע כזה בים
התיכון? האם תחלופת המים בים התיכון תוכל להכיל כזה זיהום? מה יקרה לדגה? מה יקרה
לחופים? מה יקרה לאידוי המים מהים?
תשובה:
באם זיהום כזה יתרחש בים התיכון תהיה לו בעיקר השפעה מקומית אזורית. לדוגמה
ב 1999 דלפו כ 50 אלף טון דלק היסק מההייבן במפרץ גנואה. נמצאו השפעות על החי הימי
באור זה ולמעשה עד היום יש שכבת דלק צמיג ביותר, זפת, על הקרקעית בעומק של כ 100
מ'. (ד"ר
יעקב דפני)
שאלה: האם תהיה השפעה כלשהי עלינו מהאסון בספרד
?
תשובה: לזיהום זה לא תהיה כנראה השפעה ישירה על
הים התיכון מהעבודות הידועות כרגע. (רני עמיר)
שאלה: כמה זמן לוקח לנפט להעלם סופית מהאזור
"הנגוע"? במידה והוא לא מתפשט הלאה.
תשובה: שנים, תלוי בתנאי הסביבה. בכל מקרה, הנזק
האסתטי - השמנים במים, והזפת על החול והסלעים - יכול להעלם בתום כמה חודשים עד
שנה. אך הנזק הביולוגי - הפגיעה בשרשרת ההזנה, הפגיעה ביצורים גדולים - והנזק
הממשי לדייגים ולצרכני החוף והים, הנזק התדמיתי - יכולים להישאר למשך עשור ויותר.
אך שוב, נא לזכור שמדובר בחוף פתוח לזרמים ולגלים, המסייעים למזער את הזיהום על
שטח גדול ולרפא את הנזק. במפרץ סוגר כמו מפרץ אילת, או אפילו בחוף הים תיכוני,
שתנועת הזרמים בו איננה חזקה, יכולה ההשפעה להישאר למשך שנים רבות. (ד"ר יעקב דפני)
שאלה: מי אחראי בארץ על שינוע נפט באוניות? יש
איזה שהוא גורם ממשלתי שמפקח על תקינות הספינות שמעמיסות חומרים מסוכנים
לחו"ל ומפקח על הספינות שנכנסות לארץ? מה קורה במצב של אסון דומה בחופי
ישראל? זורקים גפרור ומקווים לטוב?
תשובה: לדעתי זה מינהל הספנות במשרד התחבורה.
אבל, במה שנוגע לאיכות הסביבה, או לדלק או להשפעותיהם על הטבע, יש כמה וכמה רשויות
שלא בדיוק מדברים באותה שפה. מה שבטוח זה שאחרי אירוע כזה היינו זוכים לועדת
חקירה. אפשר לבקש שימנו כבר את ועדת החקירה? (ד"ר יעקב דפני)
בוודאי שרצוי להקים ועדת חקירה. כבר עכשיו. ובכך,
יש לקוות, יוקצו תקציבים והנושא יטופל במלוא כובד הראש אפריורי. (רני עמיר)
שאלה: אם דבר כזה היה קורה באילת, התיירות
הייתה מתמוססת לתוך הנפט. האם משרד
התיירות והבטחון ואיכות הסביבה ישתפו פעולה, נוכח האסון שקרה בספרד? או שמחכים כאן
לאסון הבא? אני לא חושבת שיש תיירים שירצו להנות מחופי ארץ ישראל השחורה, גם ככה
החופים מזוהמים ויקרים.
תשובה: שבטוח שאירוע כזה יקרב אותנו לעבר היבשת השחורה, תרתי משמע. (ד"ר יעקב דפני)
שאלה: האם יש אפשרות לשרוף את כל הנפט עד
שיעלם?
תשובה: טכנית, העניין אפשרי אם כי מעט מסובך.
בעולם נעשו מספר ניסיונות, במיוחד בארה"ב לשרוף את הדלק על המים. למשל, בארוע
ההייבן במפרץ גנואה. הבעיה הייתה שמרכיבי הדלק הקלים אכן בערו יפה, אבל המרכיבים
הכבדים יותר (אספלטנים) שקעו לקרקעית הים והם שם עד היום. (רני עמיר)
שאלה: אולי אפשר לשאוב את כל הנפט מעל המים?
תשובה: הניסיון מוכיח כי פעולות שאיבת הדלק
מהים, גם אם יבוצעו בים נוח ובתנאים אידיאליים, לא יצליחו להחזיר יותר מ 15-20%
מהדלק שנשפך. אין להקל בכך ראש, זוהי כמות גדולה שיש לשאוף תמיד להוציאה מהים
(פחות דלק על החוף) אך בגלל שינוי מהיר של תכונות הדלק בים ובגלל תנאים
אובייקטיביים המקשים תמיד על הפעולות, התוצאה היא יחסית, כמות דלק קטנה שהוצאה
מהים. (רני עמיר)
שאלה: מתי היה זיהום הים האחרון, בכל קנה מידה,
בארץ וכיצד טופל?
תשובה: האירוע האחרון של זיהום ים בדלק היה לפני
כחודש וחצי בנמל חיפה על ידי אונייה שפלטה כמות של דלק במי הנטל. אירוע אחר קרה
ביום כיפור לפני שנה וחצי כאשר אוניה זיהמה את חופי אילת ב- 15 טון מזוט שנפלט
ממכלי הנטל. (רני
עמיר)
שאלה: תוכל לומר משהו על היערכות המשרד לאירוע
כזה בחופי ישראל?
תשובה: אכן ערכנו תרגיל גדול ואנו מקפידים לבצע
תרגול על בסיס שנתי וקבוע. בנוסף אגף ים וחופים במשרד, בשיתוף גופים רלוונטיים,
מחזיק ציוד לתגובה וכוח אדם המיומן בטיפול באירועים כאלו. הבעיה היא כי איננו
ערוכים בכמות מספקת של ציוד, כלי שייט וכוח אדם לאירועים גדולים מאוד. בעיה נוספת
היא היעדר ביטוח בקנה מידה שיכסה את העלויות העצומות של פעולות הניקוי. ישנן אמנות
פיצויים בינלאומיות (ה -CLC
וה- FUND) אשר מכסות מקרים כאלו, אך מדינת ישראל עדיין
לא חתמה עליהן.
שאלה: האם המשרד לאיכות הסביבה
"ינצל" את אסון המכלית לפעילויות חינוכיות בנושא זיהום הים?
תשובה: שלום, נראה לי כי האירוע עצמו והמהומה
התקשורתית (המוצדקת כשלעצמה ) סביבו עושה הרבה יותר מכל מאמץ מכוון לחינוך הציבור.
יחד עם זאת, למשל בתחנה למניעת זיהום ים של המשרד לאיכות סביבה באילת אנו מבצעים
תכניות חינוך והסברה המוטמעות בתכניות העבודה שלנו ואינן קשורות לאירוע כזה או
אחר. מובן שדרגת המודעות הציבורית עולה מיידית ובשלה יותר להבין את הנושא. (רני עמיר)
שאלה: מה ידוע לנו על התארגנויות תושבים
במקומות הסמוכים לאתר? הבנתי שהיתה התנגדות ממשלתית מפורטוגל לסייע למיכלית.
תשובה: למיטב הבנתי, גם ספרד וגם פורטוגל דחו את
האונייה ותחת לתת להם מחסה בנמל , על מנת לאפשר לתקן את הנזק, גררו אותה כמה שיותר
רחוק תוך ידיעה שפעולה מעין זו בעייתית ועלולה לגרום להתפרקות המכלית על כל
המשמעויות. זוהי ברירה קשה שניתן וצריך להתווכח עליה אך במקרה דנן הפורטוגלים
החליטו כפי שהחליטו. (רני עמיר)
(20.11.02 , 17:38)